הסוד שבעזרתו ניתן להפוך כעס לאהבה . 

הפרעת קשב וריכוז -מוסד הסבתאות של ימינו -סיפור מקרה אמיתי לחלוטין עם המון תובנות .

יום ראשון .מתחיל שבוע חדש ויש לי המון יעדים מתוכננים לשבוע הקרוב.אני עובדת בבוקר בבית הספר עד ארבע ורק אחה"צ והערב  פנויים לי לפעילות פנאי ועשייה נוספת שלי.סיימתי את עבודתי בבית הספר ב15:40 באותו יום ראשון ונסעתי לביתי בכיף ובשמחה עם הרבה סיפוק מיום עבודתי כשבראש שלי עוברות מחשבות על איך אני מנצלת את אחה"צ .במוח שלי כבר רץ הסרט איך  אני מסיימת היום את המצגת שעליי להשתמש בה ביום שלישי לקורס אינטרנטי שפתחתי .אני אישית עם הפרעת קשב וריכוז .אני מודעת לניהול הזמן הלקויי שלי ולבעייתיות של עמידה בלוח הזמנים . ערנות היא המפתח להצלחה בחיים .אני יודעת שברגע שאני מודעת וערנית למצב בו אני נמצאת יש לי את האפשרות לחשוב ולהיות יצירתית כדי לצאת ממנו כמה שיותר טוב (הכל יחסי כמובן לכל אחד ואחת מאיתנו ).

הגעתי לביתי .הפעלתי את הקומקום להכין לי כוס תה של אחה"צ בנחת לפני שאני מתיישבת לסיים את המצגת המדוברת .סידרתי לי את לוח הזמנים לאותו אחה"צ והייתי רגועה לחלוטין.אני יודעת (כי רשום לי בלוח הזמנים שלי להיום !9 שהבטחתי לביתי השנייה שאשמור על הנכדות בין השעות 19:00 ל 19:30. היה ברור לי שעד אז אני מסיימת את מה שתכננתי ומתפנה לנכדות המקסימות שלי.

פתאום טלפון !!!

קולה של הבת הבכורה שלי נשמע בקצה השני של הקו ." אמא ,אני יודעת שלא הודעתי מראש ולא ביקשתי כי חשבתי שזה מסתדר לי .אבל יש לי סדנה שאני מעבירה הערב ולא סיימתי את ההכנות עבורה .עם שלושת הילדים אני בספק אם אוכל לעשות זאת .אפשר להביא את הילדים כדי שאסיים את ההכנה לסדנה ?".

שקט !

אני מעכלת !

לכל אדם באשר הוא הודעה כזו יכולה להוציא אותו מכלל שליטה ולאדם עם הפרעת קשב כמוני זה בכלל מצב הישרדותי !

מיד עוברים בראשי שני סרטים . סרט אחד שבו אני כועסת עליה ואומרת לה " מתי כבר תלמדי לבקש מראש ? מה את חושבת שאין לי חיים פרטיים ? את לא יכולה לקלקל לי את התיכנונים שלי לאחה"צ . את לא מעריכה אותי מספיק זה ממש מרגיז אותי " ומצד שני הסרט השני בו אני מכילה מבינה שמה שקרה יכול לקרות לכל אחד ואחת מאיתנו במיוחד אם אותה בת גם היא עם הפרעת קשב ואז הסרט האחר  שעולה לי בראש הוא " אל תקחי קשה כל דבר . כעס לא יתרום לך .כאשר מתווכחים עם המציאות רק מפסידים .הנה הזדמנות נהדרת להיות עם הנכדות המקסימות ולהנות מהן .תעני בחיוב תראי שהכל יסתדר " .

כל זה קורה בשבריר שנייה של אותו שקט שנשמע בפלאפון .

מה לדעתכם הייתה התשובה שלי??????

התשובה שלי היא :"כן בודאי בשמחה " .

אף אחד לא יכול לדעת מה עבר במוחי ברגעים אלו .מה שנכון לומר הוא שהפעלתי שיקול דעת ועשיתי עצירה בין הרגשות שעלו בי באותו רגע לבין התגובה שלי.

כאשר קורה אירוע כל שהו מיד המוח שלנו מתחיל לפרש פרשנויות על אותו אירוע והרגש מתחיל לצוץ ולעלות .מבחינה פיזיולוגית לא ניתן להפריד בין האירוע ,הפרשנות שלנו והרגש אבל ניתן להתאמן על עצירה בין הרגש לבין התגובה ולהפעיל חשיבה .החשיבה והעצירה לשבריר שניה יעזרו לנו להגיב בצורה מחושבת וטובה יותר.

תתפלאו איזו הרגשת סיפוק הייתה לי וכמה אהבה מאותו אחה"צ .מה שמדהים ולא ברור הוא שגם הייתי עם הנכדות וביתי הצליחה להכין את השיעור לאותו ערב וגם אני הייתי מלאת אנרגיה ולאחר שהם נפרדו ממני בחיבוק גדול ישבתי וסיימתי לכתוב את המצגת המיוחלת ש .

כאשר קורה אירוע מיד אנחנו מתחילים להפעיל את הפרשנות שלנו לאירוע ומתוך אותה פרשנות עולים בנו רגשות של כעס עלבון .התגובה שלנו מושפעת מאותם רגשות שהפעלנו . מבחינה פיזיולוגית אין לנו אפשרות להפריד בין האירוע הפרשנות והרגש אבל יש ביכולתינו לעשות עצירה בין הרגש לתגובה להפעיל מחשבה ולהגיב בצורה מחושבת ושקולה יותר.

אשמח לתגובות שלכם .האם לדעתכם פעלתי נכון ? איך אתם הייתם פועלים ? האם חוויתם איך דברים מסתדרים כאשר אתם מחליטים את ההחלטה הנכונה?